<h1>סמ"ג לאוין סימן רנ"ח</h1>
<h2>דף יז:</h2>
גידולי תרומה הרי הן כחולין לכל דבר כדתני בתוספתא דטהרות (פ"א ה"ה), ומפרש רבינו ניסים גאון (הובא בר"ש תרומות פ"ט מ"ח ע"ש) על פי הירושלמי (תרומות פ"ו ה"א) שהיא כחולין להתחייב עליהם בלקט שכחה ופיאה ומעשרות ועניי ישראל ועניי כהנים מלקטים אותם ועניי ישראל מוכרים את שלהם לכהנים בדמי תרומה, אלא שאסורים לזרים משמנה עשר דבר בפרק קמא דשבת שגזרו עליהן חכמים שיהו אסורין לזרים כתרומה משום תרומה טמאה שביד כהן שלא ישהה אותה אצלו כדי שיזרענה ותצא לחולין ונמצא בא [בה] לידי תקלה לפיכך מותר לאכול הגידולים בידים טמאות ומותרין לטבול יום כחולין, אבל גידולי גידולין חולין לכל דבר (ע"פ לשון רמב"ם תרומות פי"ב הל' כ"א—כ"ב ע"ש והל' כ"ז) כמו ששנינו במסכת תרומות בפרק ט' (מ"ד), אמרינן בפרק כל שעה (פסחים ל"ד א') הזורע תרומה טמאה אף על פי שהגידולין טהורין הרי הן אסורין באכילה, הואיל והתרומה שנזרעה אסור[ה] באכילה הייתה כבר נדחו (שם הל' כ"ג).
